Journey to a PhD: Step One_b (Hebrew)

יוצאים לדרך...

אז בפוסט הקודם תיארתי את התהליך שהוביל אותי להחלטה לגשת ללימודי ד"ר בארה"ב. עכשיו מתחיל החלק המורכב – איפה ללמוד? מה להדגיש בחיפוש? איך להציג את עצמי? ומה לבדוק לפני שניגשים?

בחירת המוסדות אליהן מגישים את בקשת הקבלה ללימודים הינה קריטית שכן סוג המוסד או הדגש של המחלקה הספציפית מחייב אותנו להכין מכתבי בקשה בהתאם. למשל, אחד הפערים הגדולים בין ישראל לארה"ב בתחום מדע המדינה הינו הדגש הניכר במחלקות המובילות בארה"ב למחקר כמותני המבוסס על שימוש במודלים סטטיסטיים ומסדי נתונים גדולים או בניית מודלים פורמליים (מבוסס על תורת המשחקים). בארץ שיטת המחקר המובילה בתחום מדע המדינה הינה ניתוח איכותני ובאופן יחסי סטודנטים כמעט ולא נחשפים לשיטות מחקר כמותניות (אצלי היה קורס סטטיסטיקה אחד במהלך תואר ראשון שעיקרו לימוד שימוש בתוכנת SPSS). מציאות זו מקשה מאוד על הליך הקבלה שכן מוסדות שמדגישים מחקר כמותני (מרבית המחלקות הבכירות) יעדיפו לקבל סטודנטים עם רקע מתאים ולא ללמד סטטיסטיקה בסיסית במהלך הסמסטר הראשון.

מה המסקנה? חשוב מאוד!!!! לברר לאן מגישים טפסים ומנסים להתקבל. אני התקבלתי בקושי רב למחלקה ב-A&Mובמהלך השלוש שנים שלי פה הדגש הכמותני רק גבר (בכנות, לא בטוח שהיו מקבלים אותי היום). היות ויש לי תואר בכלכלה, זה אחד הדברים שניסיתי להדגיש כאשר הצגתי את הרקע שלי.

מצד שני, יש לא מעט מחלקות שמעריכות מחקר איכותני ונותנות לו מקום יחסית נרחב. לא אכניס שמות ספציפיים (א. כי אני לא מכיר יותר מדי, ב. הכול מאוד דינאמי ומשתנה כל הזמן) אבל פנו לחברי סגל שאתם מכירים ובקשו את עזרתם במיפוי המוסדות שתהיו מעוניינים להגיש להם.

מרכיב נוסף שאני אישית לא חשבתי עליו כלל הינו השכר ותשלומים לאוניברסיטה. למיטב ידיעתי, שכ"ל תלמידי ד"ר לא משלמים בכל מוסד. מצד שני, ישנו סכום (לא נמוך כלל, יכול להגיע לאזור 1000$) שמשולם בראשית כל סמסטר תחת ההגדרה של Fees. זה תשלום לכל מיני מתקנים ושירותים של האוניברסיטה, ולא – אי אפשר לא לשלם את זה גם אם לעולם לא תשתמשו במתקן כלשהו (למשל חדר כושר).

אלמנט אחר בהקשר זה הינו השכר שמקבלים – אצלי במחלקה אנו מקבלים שכר בתמורה לעבודה כעוזר מחקר. מדובר על סכום לא ממש גבוה שניתן על עבודה עם חברי סגל, לרוב מנסים לחבר סטודנטים למרצים שיש תחומי עניין משותפים אבל זה לא בהכרח. עבודה יכולה לכלול איסוף נתונים, קידוד מסד נתונים קיים, חיפוש וסיכום ספרות בתחום כלשהו ועוד. יש גם לא מעט מקרים בהם שת"פ יאפשר לכם להיות כותב במאמר שיפורסם בעתיד. משרה אחרת היא עוזר הוראה בדומה לאוניברסיטאות בישראל.

חשוב לדעת שלא בכל מוסד קבלת שכר הינה אוטומטית –סטודנטים במחזור שלי אשר שקלו לגשת למוסדות אחרים סיפרו כי בחלקם קבלת השכר היא על בסיס תחרותי, כלומר רק אחוז מסוים מקבל משכורת וזה משתנה כל שנה. קחו זאת בחשבון ונסו לברר לפני שמשקיעים זמן בהגשת ניירת למוסד שפועל בשיטה זו.

נקודה אחרונה בהקשר למשכורת (אני מבסס את הדיון על המצב שלי, לא ממש יודע מה קורה במקומות אחרים): השכר אינו גבוה במיוחד, המשרה גם מוגדרת כחצי משרה (20 שעות בשבוע – אבל עובדים לרוב הרבה יותר מכך). אני נמצא פה עם משפחה ובגלל תנאי ויזת הסטודנט אשתי אינה רשאית לעבוד. השכר שלי לא ממש מכסה את ההוצאות החודשיות שלנו (וטקסס נחשבת ממש זולה יחסית למקומות אחרים), לכן צריך להבין שמדובר על הקרבה וצורך לחיות בצמצום. למי שמגיע לבד (או עם בן/בת זוג בלבד), ייתכן שזה קצת יותר סביר אבל עדיין לא קל.

בשורה התחתונה ההחלטה של לאן להגיש היא קריטית וכדאי לקחת אותה בשיא הרצינות. (א) חבל להגיש למקום שהסיכוי להתקבל נמוך מאוד ולבזבז זמן וכסף (דיי הרבה אפילו); (ב) גם אם הגשתם למקום שלא בטוח שרציתם/בדקתם לעומק, חבל להתקבל ותוך כמה שבועות להבין שזה לא המקום (ראיתי את זה קורה ללא מעט אנשים בשלוש שנים אחרונות). כדאי להכין רשימה של מוסדות ומה הם דורשים ומה נותנים, לראות שזה מתאים לכם ואז להתחיל במלאכת הכנת הניירת.

אחרון להיום – אני עברתי את הליך הגשת הניירת פעמיים. בסבב הראשון הגשתי ליותר מ-10 מוסדות ונדחיתי מכולם. אחת הבעיות הבולטות הייתה שכיוונתי למוסדות שיותר מוכרים לסטודנט הישראלי שלא ביצע בדיקה מעמיקה (כלומר שמות כמו ייל, MIT, קולומביה, שיקאגו וכד'). בעיה כללית במקומות כאלו היא שכמות הבקשות שהם מקבלים היא עצומה ולכן גם אם אתם טובים, הסבירות להתקבל ממש ממש נמוכה (אני קיבלתי דחייה מאוני' ייל שבה נכתב כי הם קיבלו כמעט 10 אלפים בקשות!!!). לא הייתי נאיבי – הרשימה הזו התבססה על עצות שקיבלתי מחברי סגל שדיברתי איתם ועודדו אותי להגיש למקומות אלו.

בסבב השני הכנתי רשימה יותר מאוזנת שכללה כמה מהמוסדות הבולטים (בעיקר כאלו שהיו בהם אנשי סגל שתחומי העניין שלהם חפפו לשלי), אבל גם מקומות פחות מוכרים. למשל, טקסס A&Mפחות מוכרת בארץ אבל המחלקה נחשבת לאחת המובילות בארה"ב בתחומים מסוימים. התייעצו עם חברי סגל אבל נסו גם לאסוף מידע ממקומות נוספים.

וזה הטיפ הכי חשוב של הפוסט הזה: במסגרת בניית הרשימה, כל פעם שתיכנסו לאתר של אוניברסיטה מסוימת, חפשו את "בעלי הברית" שיעזרו לכם בהכרת המקום. אלו לרוב יהיו סטודנטים או חברי סגל ישראלים (או ישראלים לשעבר) שיכולים לתת תמונה קצת יותר ברורה על המקום. במהלך בניית הרשימה שלי בסבב השני, כמעט לכל מוסד שפניתי אליו היה סטודנט ישראלי שהתייעצתי עמו (מצאתי אותם לרוב על בסיס השם אבל זה לא בהכרח השיטה הכי טובה). במידה ויצרתם חיבור וקשר, בעלי הברית האלו יוכלו לסייע לכם ואולי אף להציג אתכם לחברי סגל שבסוף יהיו חלק מהוועדה שתקבע אם התקבלתם לתכנית.

יצא קצת ארוך יותר ממה שרציתי, אבל הפרטים פה קריטיים. אני אשתדל לכתוב להבא פוסטים קצת יותר ממוקדים אבל לא לפסוח על נקודות קריטיות. בפעם הבאה אמשיך להסביר את הליך הגשת הניירות וסוגיות חשובות שצריך לקחת בחשבון.